מוקסה היא תערובת עלים גרוסים של צמחי הלענה מגולגלים כסיגר, או נקנים כתפזורת ממנה ניתן להכין קונוסים ולהצמידם אל מחט, לשים בקופסת עץ מעל הגוף , לחמם באמצעות הסיגר מעל הגוף או להניח גרגר דחוס בגודל אורז ולשרוף ישירות על העור (נישמע מפחיד אך זו פעולה פשוטה ונעימה) .

במצב של כאב (בעיקר כאב שרירי) ישנו כיווץ שרירי ופגיעה בזרימת הדם התקינה ולכן האפקט הטיפולי של חום המוקסה הוא כתוצאה מהרחבת כלי דם, הרפיית השרירים והאצת זרימת הדם אליהם. החום מאפשר בעצם לשפר את הזנה של השריר בדם ואת סילוק הפסולת , חומצות …ממנו. ככה פוחתת הדלקת או התפיסות באזור מסויים בגוף ומתאפשרת החלמה מהירה יותר של הריקמה .

חום המוקסה הוא חום חודר ולכן במקרים אחרים משתמשים בחום המוקסה על איזורים נרחבים כגון על הבטן או על הגב גם כדי להשפיע על תפקוד האיברים הפנימיים ולווסת את פעולתם.

חום נקודתי לעומת זאת ,המופעל על נקודת דיקור או ערוץ אנרגטי באופן ספציפי יותר משפיע ומחזק את תפקוד הנקודה או הערוץ. כך למשל ניתן לשרוף קונוס מוקסה על מחט מסוימת כדי לחזק את האפקט של אותה הנקודה, לייצר תגובה חזקה יותר או, במידה ומדובר על דיקור לכאב, להפחית כאב מקומי ולשפר את התקשורת לאורך הערוץ.

המוקסה והדיקור מהווים בעצם כלי אחד בעל שני ראשים. מעניין לראות כי בסינית, המילה לדיקור סיני הינה "ZHEN JIU" ומשמעותה – דיקור ומוקסה.

כך אנו רואים שהם אינם נפרדים ואכן, גם בקליניקה, השימוש בהם הוא לרוב במשולב.